ניחום אבלים
![]() |
מצוות ניחום אבלים היא אחת מהמצוות החשובות ביותר, אפילו יותר מ"ביקור חולים" מפני שבמצוות ניחום אבלים אנו עושים חסד גם עם המתים וגם עם החיים.
נהוג שכאשר באים לניחום אבלים, אין מתלבשים במיוחד בבגדים יפים, וגם לא מתבשמים במיוחד, אלא באים כדרך שהולכים ברחוב.
כאשר באים לניחום אבלים, נהוג להיכנס בלי לנקוש בדלת משום שהאבלים לא אמורים להזמין מנחמים פנימה. כאשר יוצאים ונכנסים מהבית לא אומרים לאבלים "שלום" וגם עדיף לחכות שהאבל יפתח בשיחה ולא לפתוח בשיחה לפניו.
אפשר ואף מומלץ במידה וישנה קירבה אל האבלים להביא כאשר באים לניחום אבלים אוכל או שתייה בכדי להקל עליהם את האירוח של כל המנחמים.
כאשר הולכים לניחום אבלים מומלץ לא להגיע מאוחר מדי ואף לא להישאר עד מאוחר משום שהאבלים יושבים ומקבלים מנחמים במהלך כל שעות היום ובערב הם כבר יגעים מהיום ובדרך כלל רוצים קצת להיות לבד.
את משך הזמן בו נשארים בניחום אבלים כדאי לבחון לפי כמות האנשים והשעה ביום. כאשר יש המון מנחמים כדאי לא להאריך את הביקור, ולהפך, כאשר יש מעט מנחמים אפשר להישאר קצת יותר מהמתוכנן.
עוד דבר שכדאי לקחת בחשבון הוא שהאבלים לפעמים מחכים לזמן שקט כדי לאכול, בעיקר בשעות הצהריים ולכן כדאי לברר אם כבר אכלו, ואם לא, אז להתחשב בהחלטה על פרק הזמן שנשארים.
כאשר קמים לצאת מהבית אומרים את אחד מהמשפטים הבאים לאבלים:
מנהג האשכנזים לומר: "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד".
מנהג עדות המזרח לומר: "מן השמים תנוחמו".
למנהגי ניחום אבלים לחץ כאן.

