הספד (קינה/נהי)
 |
 |
הספד פירושו הנאום שנישא לאחר פטירת אדם, בדרך כלל בטקס הקבורה או בטקס האזכרה. הספד נעשה לרוב לפני קהל ולעיתים הספד אף מתפרסם בכתב.
הספד ביהדות
ביהדות אנו מצווים לומר הספד לאדם שמת על ידי הגזמה במעלותיו של המנוח והמעטת מגרעותיו. חז"ל אף טענו שחובה לומר הספד על אנשים חשובים וגדולים, והוסיפו שמי שמתעצל לומר הספד על אדם גדול, ראוי לקברו חי.
בד בבד קיימים גם מספר הגבלים כגון שאין אומרים הספד על אדם בשבת,בחגים ואף לא בחודש ניסן משום שהוא חודש אשר שימש בתקופת התנ"ך כ"ראש השנה למלכים" שבו התחילו את ספירת שנות מלכי יהודה ובנוסף זהו החודש בו נגאלו ישראל ממצרים ובו גם עתידן להיגאל.
מה לומר בהספד
בעת כתיבת הספד ניתן להזכיר תכונות אופי בולטות,תחביבים,עיסוקים שונים במהלך החיים או התנדבויות. חוויות משותפות או ציוני דרך משמעותיים הינם גם כן נושאים אשר ניתן להשתמש בהם בכתיבת הספד. ניתן גם להוסיף להספד חוויות מצחיקות אשר יגרמו לקהל לחייך או אף לצחוק קלות אך מומלץ לעשות זאת בחן ולא בהגזמה על מנת שלא להעליב אנשים מהמשפחה.
הספדים בתנ"ך
ההספד המוכר ביותר הינו קינת (הספד) דוד. לאחר שנודע לדוד על מות שאול ויהונתן בנו בקרב הקשה שניהלו נגד הפלשתים בהר הגלבוע (ספר שמואל ב). בקינה מבכה דוד את שניהם ומתאר על ידי הספד את גבורתם, גדלותם ונפילתם. הספד דוד מושמע בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ומתחיל במילים: "הצבי ישראל על במותיך חלל,איך נפלו גיבורים? אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון ,
פן תשמחנה בנות פלשתים, פן תעלוזנה בנות הערלים…"
מקומות בתנ"ך בהם נשאו הספד
"… ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה…" – אברהם נשא הספד לשרה בספר בראשית.
"…ויספדו ויבכו…" נכתב על מות שאול המלך ובניו במלחמה- ספר שמואל.
"…ויעל יוסף לקבור את אביו…..ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד…"- בני ישראל נושאים הספד בספר בראשית.
הספד ידוע ומוכר גם כן נישא על ידי נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון בהלוויתו של יצחק רבין ז"ל, ומילות הסיום שנאמרו בעברית "שלום, חבר" הפכו לזיכרון ולמונח השמור לזכרונו של יצחק רבין ז"ל.