פורטל בית עלמין

הלוויה פירושה טקס שעורכים לאחר פטירתו של אדם ובו לוקחים חלק כל משפחתו ומכריו אשר מלווים אותו לקבורה. בדרך כלל נוכחים בטקס הלוויה רק משפחתו של הנפטר וחבריו, אך במקרים יוצאים דופן כגון פיגועי טרור, מגיעים לטקס הלוויה אנשים רבים אשר חשים צורך להזדהות עם משפחתו האבלה של הנרצח.

בתרבויות רבות מועסקים אנשים אשר תפקידם לטפל בכל מה שקשור לקבורת הנפטר ולטקס הלוויה בצורה מכובדת ומקצועית (בישראל מדובר בעיקר בחברה קדישא).

לפי בקשת המשפחה מחליטים היכן תתחיל הלוויה כאשר לעיתים הלוויה יוצאת מבית הקברות ולעיתים הלוויה יוצאת מבית הנפטר. לפני הלוויה עוטפים את גופת הנפטר בתכריכים לבנים, ובמהלך טקס הלוויה קוברים את גופת הנפטר בקבר שנחפר במיוחד לצורך כך.

סדר טקס הלוויה משתנה מעדה לעדה ונביא כאן את הסדר לפי העדה האשכנזית והספרדית.

סדר הלוויה לפי מסורת האשכנזים

1. אמירת הספד בתחילת הלוויה.
2. האבלים מברכים את ברכת הקריעה וקורעים קרע בחולצה.
3. הוצאת ארון קבורה ואמירת הפסוק "צדק לפניך יהלך וישם לדרך פעמיו".
4. אמירת המשנה "עקביא בן מהללאל" כאשר הארון בחוץ.
5. אמירת "גדל העצה" על ידי חברה קדישא.
6. קדיש נאמר על ידי האבלים.
7. הציבור אומר לנפטרת במהלך הלוויה "אשת חיל" ולנפטר "יושב בסתר עליון".
8. לפני תחילת הקבורה אומרים "הילודים למות"
9. חוזרים שוב על "גדל העצה".
10. מבצעים הקפות (רק במידה ולא אמרו תחנון באותו היום)
11. הורדת הנפטר לקבר בזריזות מפני כבוד המת.
12. במהלך הורדת הנפטר אומרים שלוש פעמים "והוא רחום".
13. לאחר מילוי הקבר מעל הנפטר אומרים "צידוק הדין" (רק כאשר יש תחנון באותו יום) והאבלים אומרים קדיש בסוף הלוויה.

סדר הלוויה לפי מסורת הספרדים

1. אמירת הספד בתחילת הלוויה.
2. אמירת קדיש "על ישראל" על ידי האבלים.
3. אמירת המשנה "עקביא בן מהללאל" ואחר כך "גדל העצה".
4. אומרים קדיש "והוא עתיד" על ידי החברה קדישא.
5. החברה קדישא מבקשים מחילה מהנפטר/ת בשם כלל הציבור.
6. אומרים במהלך הלוויה לנפטרת "אשת חיל" ולנפטר "יושב בסתר עליון".
7. הקפות בבית או ליד הקבר.
8. אחרי שהנפטר הורד לקבר אומרים "והוא רחום".
9. אמירת "צידוק הדין".
10. אמירת "השכבה".
11. ברכת הקריעה נאמרת לקראת סוף הלוויה על ידי האבלים ולאחר מכן האבלים קורעים קרע בחולצה.

לאחר הלוויה הגברים נעמדים בשתי שורות מקבילות אחת מול השנייה,כאשר בכל שורה דואגים שיעמדו לפחות חמישה גברים. האבלים חולצים את נעליהם ועוברים בין שתי השורות (בחול המועד עוברים בלי לחלוץ את הנעליים).
המלווים אומרים לאבלים בזמן שאלו עוברים אותם את הפסוק "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד".

לאחר הלוויה מתחילה תקופת אבלות הנמשכת שבוע ומכונה "שבעה".